רק עם אופנוע, טיול שלושת האיים, יום 4 של בתיה וקובי

צילומים, קובי קרין כרגיל, קמנו התארגנו, אכלנו א.בקר ויצאנו לדרך. הנקודה הראשונה, העיר העתיקה של בסטיה, אשר בנויה בתוך המצודה (בסטיו...

צילומים, קובי קרין

כרגיל, קמנו התארגנו, אכלנו א.בקר ויצאנו לדרך. הנקודה הראשונה, העיר העתיקה של בסטיה, אשר בנויה בתוך המצודה (בסטיון) שהוקמה כאן לראשונה על ידי בני גנואה בתקופה בה הם שלטו באי במאות 15-16. רובע המצודה נבנה על פי תכנית מסודרת הרחובות ישרים, הבתים אחידים בנויים יחסית לגובה.

רצינו לבקר גם במוזיאון שנמצא שם, אבל כאן לא אוהבים לעבוד קשה - המוזיאון נפתח למבקרים רק יומים בשבוע, ולא היום.
המשכנו משם לאורך החוף צפונה. הכביש עובר ליד הים, חצוב בצלע ההר ומתפתל ללא הפסקה. אלו לא הפיתולים החדים של ההרים הגבוהים, אבל אין 10 מטר ישרים. ימינה שמאלה, ימינה, שמאלה ללא הפסקה.
כמובן שקשה מאד לעקוף, ונהגי האוטובוסים והמשאיות הקורסיקאים מסמנים לך מתי אפשר לעקוף. כל חצי שעה עוצרים בכפר תיירים כזה או אחר (פעם הם היו כפרי דייגים...) שותים קפה או משהוא קר, מצלמים כמה תמונות וממשיכים הלאה. הגענו לקצה הצפוני של קורסיקה והתחלנו לרדת דרומה בצד המערבי של האי.

לקראת השעה שתיים הגענו לסנטורי שהוא כפר דייגים אמיתי שעדיין עוסקים שם בדייג. כבר היינו רעבים, ולמזלנו הספקנו להכנס בזמן למסעדה במרפסת המשקיפה על הנמל, כי חייבים לזכור - כאן אוכלים צהריים בין 12:30 ל 14:30, ומי שמאחר לא מקבל אוכל. 
המשכנו לנו בעוד שעה רכיבה על הכביש לאורך הים, מצוק מצד שמאל, תהום לים מצד ימין ופיתולים לאינספור.
הגענו לנונזה. העיר יושבת על מצוק של סלעים שחורים, 160 מטר מעל הים. אל חוף הים אפשר להגיע רק במדרגות מהעיר. שש מאות מדרגות למי שמעוניין.
החול על חוף הים שחור כתוצאה מזיהום רב שנים שגרם מכרה אסבסט שפעל שם עד שנת

 1966. כיום מותר ללכת על החוף אבל עדיין אסור לרחוץ שם בים.

את עשרים הקילומטרים האחרונים רכבנו אל תוך השמש השוקעת והגענו למלון קטן ליד סינט פלורנט.
הזדרזנו להחליף לבגד ים והספקתי עוד לטבול במים לפני ששקעה השמש.
כיון שהמלון נמצא מחוץ לעיר, הצטיידנו במצרכים שונים, והערב נאכל בחוץ.
מזג האויר בינתיים משתף פעולה. ימים חמים ובהירים. רק שימשיך כך.

להתראות, בתיה וקובי