צילום קובי קרין אין כמו לקום בבוקר כשהים פרוס לפניך מהמרפסת, השמים כחולים, השמש מציצה לה מהמזרח והתחזית היא ליום שמשי ונעים. האופנוע ר...
צילום קובי קרין |
אין כמו לקום בבוקר כשהים פרוס לפניך מהמרפסת, השמים כחולים, השמש מציצה לה מהמזרח והתחזית היא ליום שמשי ונעים.
האופנוע רטוב מטל הלילה, ואני מנגב כמיטב יכלתי את המושב של הנסיכה, ומקווה שהשמש תעשה את השאר.
אחרי א.ב.מ. על המרפסת יצאנו לדרך לאתר פרהיסטורי פיליטוסה הנמצא בקרבת מקום.
את האתר גילה איכר מקומי בשנת 1946 בתוך שדותיו. הוא חשף ופיתח את האתר וכיום בניו מפעילים את המקום.
במקום יש שרידים של אתר פולחני קדום שהיה חלק מתרבות עתיקה שהתפתחה כאן 4500 שנה לפני הספירה. יש כאן מבנה פולחני עגול, פסלים וחפצים שונים. התרבות כולה נעלמה לחלוטין בסביבות שנת 850 לפני הספירה.
האופנוע רטוב מטל הלילה, ואני מנגב כמיטב יכלתי את המושב של הנסיכה, ומקווה שהשמש תעשה את השאר.
אחרי א.ב.מ. על המרפסת יצאנו לדרך לאתר פרהיסטורי פיליטוסה הנמצא בקרבת מקום.
את האתר גילה איכר מקומי בשנת 1946 בתוך שדותיו. הוא חשף ופיתח את האתר וכיום בניו מפעילים את המקום.
במקום יש שרידים של אתר פולחני קדום שהיה חלק מתרבות עתיקה שהתפתחה כאן 4500 שנה לפני הספירה. יש כאן מבנה פולחני עגול, פסלים וחפצים שונים. התרבות כולה נעלמה לחלוטין בסביבות שנת 850 לפני הספירה.
אחרי הביקור באתר ובמוזיאון הקטן שלידו המשכנו בדרכנו מזרחה לחצות את האי דרך שני מעברי הרים גבוהים, ובעיקר לעבור את Bavella Massif, שהוא אוסף של צוקי ענק, שמקורם בגוש מגמה ענקי שעלה לפני מליארדי שנים מבטן כדור הארץ ופרץ את קרום כדור הארץ. במשך מליוני שנים הגוש הזה התקרר ונוצרו בו גבישים שונים. כוחות הבליה של הגשם והרוח שחקו את הצוקים והותירו מגדלים מעוגלים העולים לשמים.
בדרך לשם עצרנו בקפה נחמד וחובב אופנוענים, שהוציא כמה שולחנות למדרכה ברוחב מטר, אבל מול נוף משגע. אחרי הקפה המשכנו למעבר ההרים עצמו, שם נמצא פסל "מריה של השלגים" מוקף בהרבה נרות ושלטי תודה מאנשים רבים. כנראה שהיא פעילה ויעילה עד מאד.
אחרי שעברנו את הקטע המרשים הזה עצרנו לארוחה קלה במסעדה קטנה על גדת אחד הנחלים הרבים הזורמים באיזור, וירדנו בכביש איכותי ומרשים אל החוף המזרחי של קורסיקה.
המשכנו כשלושים קילומטר דרומה לאורך החוף מול מפרצים כחולים עם חופי רחצה רבים, והגענו למלון על שפת הים קרוב לעיר פורטו ווקיו.
המלון בנוי כמו הסיינדה ספרדית, מבנים קטנים מפוזרים על שטח גדול, הכל צבוע בצבע חרדל עם מעברים מקוריים ומוצלים בין הבניינים.
הספקנו עוד לטבול בים, להתקלח ולסיים בארוחת ערב במסעדת המלון מול הים.
תגובות